יום שני, 13 בפברואר 2017

ניו יורק ניקס נגד הסן אנטוניו ספרס : האם אלה הניקס שניצחו או הספרס שהפסידו?

לפעמים אתה צופה במשחק וקשה לך להחליט מה היה הגורם המכריע:
האם זו באמת היתה ההגנה של הניקס שהכריעה את הסן אנטוניו ספרס?
או שמא אולי הספרס עצמם, ביום הקליעה הגרוע ביותר שלהם העונה, הם שהעניקו את הנצחון לניקס?


מצד אחד, לניקס היו יותר איבודי כדור (ומכאן שלספרס יותר חטיפות). ניכר שוויון בריבאונדים. ניכר גם פער משמעותי באחוזי הקליעה לטובת הניקס. וניכר גם פער עצום בחסימות לטובת הניקס (8 חסימות ! ) 

יהיו שישימו דגש על השילוב של משחק מעולה של דרק רוז יחד עם כריסטיאן פורזינגיס אשר שב ומפגין יכולת מרשימה אחרי חזרתו מפציעה. יהיו שישימו דגש על הסטטיטיקות המפתיעות של שחקנים כמו קייל אוקווין (3 חסימות!) וייחסו אותן יותר לספרס שאפשרו אותן מאשר לניקס שלקחו אותן. 

בסופו של יום, קשה להסיק מסקנות ממשחק אחד. כנראה גם לא נכון לעשות כן. 

אבל בלי כלים אחרים להכרעה, אנחנו נשארים  עם הכלי הראשוני, עם הידיעה הראשונית שקדמה למשחק, המבוססת על הטבלאות:  קבוצה הנמצאת במקום ה-12 במזרח, עם כ-41% אחוזי הצלחה בסך הכל, ניצחה קבוצה הנמצאת במקום ה-2 במערב, עם 75.9% אחוזי הצלחה (שבכל שנה נורמלית היו מעניקים להם את ראשות הקונפרנס המערבי (אבל גולדן סטייט עם 85.2% הופכים גם את השנה הזו לשנה שאיננה נורמלית). 

הידיעה הזו אמורה לגרום לנו להניח שיותר משהניקס ניצחו את המשחק, הספרס הפסידו אותו. לא מדובר באירוע דרמטי במיוחד בליגה מאוד תחרותית, כשהקבוצה המפסידה נמצאת במסע של משחקי-חוץ. 

אבל הידיעה הזו לא משקפת את מה שקרה במשחק. יותר מזה - היא עלולה להיות מסוג המשתנים המבלבלים המונעים מאיתנו להשיב בצורה מדוייקת לשאלה שבאמת מטרידה אותי: איך נדע האם משחק כזה יכול להחשב כנקודת-מפנה עבור הניקס?
אם הניקס הם אלה שלקחו את המשחק (ולא הספרס הם אלה שנתנו אותו), הרי שמדובר כאן באיתות שהניקס מסוגלים להתעלות, ועם פורזינגיס ורוז בריאים, אולי הם אפילו יוכלו לעשות את זה. מי יודע, אולי הם עוד אפילו יצליחו להגיע לפלייאוף השנה (פיגור של 5.5 משחקים אחרי הפיסטונס והבולס שנמצאים עם GB (ביחד למובילה קליבלנד) של 12 משחקים במקומות 7 ו-8 במזרח). 

איך נדע? הסטטיסטיקה של המשחק הזה, לכשעצמו, לא תוכל לעזור (כי סטטיסטיקה, מה אפשר לעשות, הופכת משמעותית רק כשאנחנו אוספים יותר ויותר נתונים). חיבור עם המשחקים הקודמים מלמד שהמשחק הזה היווה עצירה של סדרת הפסדים ביתיים. ויותר מזה? בינתיים לא נדע. 

אינטואיטיבית, אני סבור שהמשחק הזה היה יכול להיות נקודת מפנה. אם רק לא היה מדובר בניו-יורק ניקס. בהתחשב באופי של הקבוצה הזו, באופי של הסופרסטאר שלה, באופי של הקהל שלה, סביר יותר להניח שזה רק יהיה עוד אירוע אחד בדרמה הניו-יורקית שהעונה, לפחות, סביר יותר שתסתיים בבחירת דראפט גבוהה מבכל התרחשות אחרת. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Be nice when you comment היו נחמדים כשאתם מגיבים