יום שבת, 2 בדצמבר 2017

בוסטון סלטיקס נגד הפילדפלפיה-76

פעם, במחצית הראשונה של שנות ה-80', זה היה המשחק הכי טוב בליגה. נראה שהיום שבו הסטטוס הזה ישוב למפגשי הבוסטון סלטיקס והפילדלפיה-76 הולך ומתקרב. 


למה רק הולך ומתקרב? כי ה-76 עוד לא בשלים. הם עוד צעירים מדי. בן סימונס, בדקה ה2:43 של היילייטס הזה מדגים היטב את חוסר הנסיון. מצד אחד חטיפה אדירה שמעידה על הרפלקסים והאתלטיות יוצא-הדופן שלו. מצד שני, הוא מסיים את המהלך בהטבעה במהלכה הוא עושה צעדים ברורים. רק בליגה שהשיפוט שלה מוטה לטובת הבידור וכנגד הספורט מאפשרים כזה מהלך, אבל חוסר-השלמות הטכנית שמשתקפת מהטעות הזו - היא שעומדת בעוכריו של סימונס. הוא יהיה שחקן גדול (אם יישאר בריא), אבל הוא עדיין בתהליך הבניה. מצד שני, כבר עתה הוא עושה דברים שקשה להאמין (כמו ההיילייט בדקה 6:52 לסרטון כשהוא לוקח ריבאונד התקפה מול 3 ירוקים ומטביע בריברס דאנק שיתווסף לסרטי ההיילייט שלו. 

סימונס, כמו ג'ורדן בזמנו, לא יוכל לנצח לבד. ג'ואל אמביד מתואר על ידי רבים בתור מי שיכול להיות הסנטר האולטימטיבי. אבל פוטנציאל לא עוזר לך אם השחקן לא משחק. ואמביד שוב לא שיחק. השאלה האם פילדלפיה-בוסטון ישובו ליריבות גדולה תלויה בתשובה לשאלה האם אכן פילדלפיה תצליח להוציא מים מהסלע הנקרא ג'ואל אמביד. האם הוא יישאר בריא בחלקים גדולים מספיק של הקריירה שלו כדי שהוא יהיה הכוח שהוא היה יכול להיות לו היה הטבע נותן לו רגליים מתאימות יותר לאינטנסיביות של הנ.ב.א? כרגע, נטל ההוכחה על ה76 ועל אמביד. 

מהצד השני, הסלטיקס לא הרשימו. הם אומנם ניצחו, אבל התקשו מול קבוצה עתירת-כשרונות צעירים וחסרת נסיון רב. משחק המסירות של הסלטיקס הוא אדיר ומזכיר את האיכויות של הפיסטונס של סוף שנות ה-80. רואים את העבודה המעולה של בראד סטיבנס ואת התבונה האינדיבידואלית והקבוצתית. ובכל זאת, חוץ מקיירי אירווינג, היתה תחושה שחסר להם, לסלטיקס, הגרוש ללירה. האם גורדון הייווד הצפוי לחזור מפציעתו רק בשנה הבאה ישלים את החסר לקבוצה? ייתכן. קשה לדעת כרגע. ג'יילן בראון הצליח שלא להרשים במשחק ולהפגין שוב חוסר יציבות יחסי שממשיך להדגים את סימן השאלה סביב השחקן המוכשר הזה: האם הוא רוצה את זה מספיק ? ג'ייסון טאטום לעומתו המשיך להפתיע לטובת ולתת עוד הופעת רוקי מעולה. האם הסלטיקס יוכלו לצפות שטאטום יצליח לשרוד את קיר הרוקים הממשמש ובא אחרי פגרת האל-סטאר? קשה לדעת. 
לכאורה, יש אפשרות שהסלטיקס, כבר השנה, יצליחו להגיע אל גמר הנ.ב.א. אבל הופעות כמו זו שראינו הערב מביאות למסקנה שזה עדיין בידיים של הקאבס. קליבלנד מקרטעת מספיק כדי לשאול האומנם בבוא הפלייאוף נראה סוף-סוף את האיכות שאפשר היה לצפות מסגל שבו מככבים ג'יימס, לאב, תומאס, ווייד,  בצד שחקנים שלמדנו לצפות מהם ליותר, כמו תומפסון, סמית' ושמפרט? קשה שלא להרגיש שזה סוג הסיטואציה שבו הקאבס הגיעו לנקודה שבה רק טרייד גדול או חילופי מאמנים יאפשרו להם למצות את מה שאולי תהיה העונה האחרונה של לברון ג'יימס בקליבלנד. ועדיין, כל עוד השאלה מי הטובה ביותר מוכרעת על בסיס איזו קבוצה מתאמצת יותר, הסלטיקס ופילדלפיה לא מחזיקות כרגע בכתר המשחק הטוב בליגה. יידרש עוד זמן - ומזל. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Be nice when you comment היו נחמדים כשאתם מגיבים