יום ראשון, 29 באפריל 2018

גולדן סטייט ווריורס נגד ניו יורק פליקנס: משחק מספר 1 בסדרת הסיבוב השני בפלייאוף הנ.ב.א 2018


המשחק בין גולדן סטייט לניו אורלינס היה שיעור חשוב באיכות האדירה של גולדן סטייט, גם בלי סטף קארי, ובעוצמות של ההרכבים המשניים שלה.
14 לדקות לתוך המשחק, בתחילת הרבע השני, היה הרגע האחרון בו ניו אורלינס נהנתה ממשחק שנראה כמו מראית עין של שוויווניות.

ואז.... הכל התחיל בחדירה של רג'ון רונדו, שהגיע עד הסל אבל הזריקה שלו נחסמה על ידי הפוורוד של קוין לוני (שחקן ספסל שמקבל תפקיד גדול יותר בפלייאוף הזה). הכדור נמסר אל הצד
השני אל ניק יאנג שסיים מתפרצת מהירה להפליא. ומשם.... איך אומרים באנגלית ?  all hell broke loose ...
ניו אורלינס נלחמה בשיניים, אבל כמעט שום דבר לא הלך, בעוד שנדמה היה שהכל הולך לגולדן סטייט.  אנתוני דייויס עצמו מצא עצמו נחסם, החמיץ ואפשר לומר בוודאות שהרבע השני הזה לא היה שעתו הגדולה ביותר.
במחצית 21 יתרון לגולדן סטייט, 76:55 , וגם הפער הזה נראה (טיפה) יותר טוב, רק בזכות שלשה משוגעת שקלע דריוס מילר מניו אורלינס מ3/4 מגרש, בשניה האחרונה של המחצית.

הרבע השלישי לא היה הרבה יותר טוב עבור ניו אורלינס, למרות מאבק. יותר מדי שחקנים עם בעיות עבירות. יותר מדי משחק קבוצתי אדיר מצדה של גולדן סטייט. בסיום הרבע 103:74 לגולדן סטייט (ושוב, מילר קלע 2 נקודות בשניה האחרונה כדי להוריד את הפער מתחת ל-30).
המשחק הסתיים 123:101 באדיבות גולדן סטייט שהורידה את הרגל מהגז (ואת רוב השחקנים המשמעותיים מהמגרש). קשה היה להחמיץ את מבט החמלה שנתן סטיב קר לאלוין ג'נטרי בלחיצת הידיים המסורתית בין המאמנים בסיום.




1:0 לגולדן סטייט, אבל לפחות כרגע, נראה שהפליקנס עשו את שלהם בפלייאוף הזה. האם הם יפתיעו ? כל שנותר לנו, אוהדי הכדורסל, התחרותי, הוא רק לקוות....

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Be nice when you comment היו נחמדים כשאתם מגיבים