יום שלישי, 15 במאי 2018

אחרי משחק #1 בסדרות חצי הגמר של פלייאוף ה.נ.בא 2018

במזרח, בוסטון סלטיקס הפתיעה את קליבלנד קאבאלירס באינטנסיביות של המשחק שלה ובהעדר נוסח עדין יותר, ניתן לסכם שהיא קרעה אותה 108-83.



זה היה אחד מאותם משחקים שמבהירים עד כמה לברון ג'יימס הוא אייקון כדורסלני. כולם מחכים בעקבות המשחק לדרך שבה לברון יגיב במשחק מספר 2. ובעצם, לאיש אין ספק שעתידה של הסדרה מונח רק על כתפיו. איש לא מדבר על השחקנים האחרים. ואיש איננו מבין את ההשלכות של השיח הזה על אופיה של קליבלנד כקבוצה, ומה זה אומר לגבי הפלייאוף, שבו, כזכור, רק קבוצות מנצחות.

עבורי, אחד ההיילייטס של המשחק בין בוסטון לקליבלנד  היה לראות שופטים שורקים לצעדים של לברון בפלייאוף. האיש הרי עושה צעדים כל משחק, כנראה תוצאה מצערת של המעבר הישיר מהתיכון לקולג' עם יסודות לא מפותחים מספיק (אגב, זו בעיה שאפשר היה לראות גם אצל קובי ברייאנט וגם אצל מדלגי-קולג' אחרים לאורך כל הקריירה שלהם. מעניין לציין שאצל שחקנים שעברו קולג' מאז התיקון שמגביל גיל מינימום כניסה לליגה, יותר נדיר לראות את זה, למרות שהמשמעות בפועל עבור רובם היתה רק שנה אחת בקולג'. כנראה שבכל זאת השנה הנוספת הזו שבה מאפשרים לשחקן להחשב כמי שצריך לעבוד על היסודות שלו, במקום להיות שחקן שנדרש לספק תוצרת, עוזרת בהבשלה הזו). לא מאמינים לי שאייקון הכדורסל עושה צעדים ? קודם כל, תביטו בעצמכם במשחק הבא שלו. קל לראות את זה. ושנית - בסיכום שאקטינ' א פול לעונה הזו (!) אפשר לראות כמה פעמים זכה - השנה - למקום בפינה הנוראה הזו של שאקיל, לברון "הצעדן" ... למה אני כל-כך עוסק בשריקה לצעדים של לברון? כי סביר להניח שאנחנו לא נראה יותר שריקות כאלה בסדרה הזו. סביר להניח שככל שהסדרה תתקדם הסלטיקס עתידים להיתקל באותה תופעה שאפיינה את סדרת הגמר של 2016: הזברות יתגייסו לעזור לקליבלנד. שריקות-יתר נגד הסלטיקס שיגוננו על הקאבס. והיתר לקאבס לעשות מה שהם רוצים בהגנה (אני עדיין זוכר את לברון מושך בחולצה של סטף קארי בשני משחקים שונים בסדרת 2016). למה שהליגה תעשה זאת ? כי הליגה תעדיף שהפנים הכי מוכרות ימשיכו עד הסוף, לגמר שיזכה לכמה שיותר רייטינג.
ואם זה לא יקרה ? אלה חדשות רעות מאוד עבור לברון ג'יימס. כי עם כל הכבוד ליכולת הכדורסלנית שלו, בלי תמיכה מהזברות, אין לו מספיק צוות תומך לעבור את הסלטיקס, וראו את זה בצורה שהיתה מעט מכאיבה במשחק הזה (מדוע מכאיבה? כי כזכור, אנחנו רוצים לראות סדרות תחרותיות).



במערב, גולדן סטייט ווריורס גנבה את הביתיות ליוסטון רוקטס. 119-106 במשחק לא רע בכלל, שהיו בו רגעים שהיה נדמה שנראה תחרות שוויונית עד הסוף.


זה לא התחיל ככה. 70 השניות הראשונות של המשחק הזה נראו מאוד רעות בשביל גולדן סטייט. הארדן קלע קליעת שלוש חופשית לגמרי 16 שניות מהפתיחה (היו לו משהו כמו 4 שניות כשהוא עומד לגמרי לבד, בלי אף אחד במרחק של 3 מטרים ממנו. היה ברור לגמרי שהוא בעצמו משועשע מהסיטואציה). לאחר מכן, בהתקפה הראשונה של גולדן סטייט, קלינט קאפלה חסם בצורה מבריקה חדירה של קוין דוראנט שנראה מעט המום.  קליי תומפסון הראה שבהגנה עוד יש מה לווריורס למכור, כשגרם לטרוור אריזה, לאבד כדור. אבל סטף קרי החמיץ זריקה ל-3. בהתקפה הבאה הארדן קלע ליי אפ שנראה קל בצורה כל-כך משפילה, שדריימונד גרין עשה עליו עבירה טכנית מטופשת. 5:0 וליוסטון יש זריקת עונשין (שהארדן קלע). הדברים השתפרו אח"כ מבחינת האלופה, אבל רוב הרבע הראשון היה בדומיננטיות של הרוקטס (21-12, 5:14 לסיום הרבע הראשון היה רגע השיא. אבל אז סטיב קר לקח פול טיים אאוט, ומאז הווריורס התחילו לחצוב את דרכם חזרה. 30-29 ליוסטון בסוף הרבע הראשון. 56-56 בסוף הרבע השני (שטיפה מטעה, כי ברבע הזה גולדן סטייט פתחה כל פעם פער קטן ויוסטון סגרה). הרבע השלישי כבר אותת שהווריורס כאן כדי לקחת את המשחק. הוא הסתיים 87-80, ולמרות שהיה מרשים לראות את הדרך שבה עמדה בלחץ המפורסם שגולדן סטייט מפעילה ברבע הזה, היתה תחושה שיוסטון מתקשה להתמודד עם האינטנסיביות של הווריורס בשני צידי המגרש. ואז הגיע הרבע הרביעי. התבוננות על ה-play by play של הרבע הרביעי מספרת את כל הסיפור בעצם. מהצד של גולדן סטייט, ברבע הזה, אפשר לראות עד כמה שלושת הגדולים תפקדו בלחץ. מהצד השני התקבל הרושם שזה או כריס פול או ג'יימס הארדן. אבל לא ראו את יוסטון מקבלת רגעים דומיננטיים משניהם יחד ברבע הקריטי הזה. בסיום: 119-106. הרוקטס איבדו את הביתיות עליה הם עבדו כל-כך קשה כל השנה. וגרוע מזה, הם נראו פגיעים, בעוד האלופה המכהנת, כמו קבוצות גדולות מהעבר, אותתה בצורה הכי חד-משמעית שיש, שכאשר מגיעים רגעי-האמת, היא יודעת להעלות את האינטנסיביות למקום אחר. עכשיו יוסטון צריכה להביט במראה, ולשאול את עצמה מה היא עושה ברגעים האלה ועם עצמה, בשארית הסדרה הזו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Be nice when you comment היו נחמדים כשאתם מגיבים