יום שישי, 25 במאי 2018

סיכום משחקי #5 של סדרות הגמר האיזוריות בפלייאוף 2018 בליגת הנ.ב.א

בסדרת הגמר של האיזור המזרחי, עלתה הבוסטון סלטיקס ליתרון 3:2 אחרי משחק 5 שבמסגרתו היא הובילה בצורה דומיננטית מאוד מתחילתו.

אל תבינו לא נכון. הזברות עבדו מאוד קשה כדי לעזור לקאבס. בלטו במיוחד -

  • ההחלטה לעבירה טכנית כפולה על נאנס מקליבלנד ומוריס מבוסטון, למרות שהאירוע התחיל בדחיפה מכוערת מאחור של נאנס (שאמורה היתה להיות פלאגרנט #2 והרחקה)
  • ההתעלמות ממכה לפנים שנתן ג'יימס למוריס בדרך לסל קל (הזברות מרשות לג'יימס לעשות מה שהוא רוצה, כבר אמרנו.)

אבל העזרה לא הספיקה היום. אבל חייבים לומר שיותר משהזברות לא הצליחו, זו היתה קליבלנד עצמה שחשפה את החולשות שלה. קוין לאב היה ביום חם מאוד  אבל העובדה שהוא לקח רק 13 זריקות בעוד לברון ג'יימס, ביום בינוני, לקח 22, אומרת הכל על קליבלנד (וגם מאירה אור על הקבוצות של לברון ג'יימס לאורך השנים). לזכותו של ג'יימס, היו רגעים שהוא ניסה להפעיל את לאב, אבל הגנטיקה של קלילבנד לא מסוגלת לקבל "עבודה בשביל השחקן החם" וקוין לאב הוא לא דוויין ווייד - הוא לא מסוגל לדרוש את הכדור.

סביר להניח שנשמע טענות לגבי עייפות ולגבי גיל - ויכול להיות שיש מצב. בכל זאת, לג'יימס היו 6 איבודי כדור במשחק הזה, אבל קשה להתעלם מהעובדה שהיו שחקנים מבוגרים יותר מג'יימס שבאו לעבוד אתמול (קייל קורבר, למשל) ונתנו את מה שמצופה מהם - בהתחשב בתפעול הנמוך שלהם. עוד קשה להתעלם מהעובדה שלאורך הסדרה ג'יימס צבר כבר 29 איבודי כדור (ממוצע של כמעט 5 למשחק).



בסיכום: בוסטון 96 - קליבלנד  83. תוצאה מטעה, כי כאשר לברון ג'יימס ירד לספסל, 3:11 דקות לסיום, היה 91-73 לטובת הסלטיקס. ובכל זאת, נוכח מה שראינו בפערי הבית והחוץ של הופעות הבוסטון סלטיקס, קשה להאמין שלא נחזור לכתוב כאן על משחק מספר 7. אני לפחות, אהיה מאוד מופתע אם הסדרה הזו תסתיים במשחק #6.



משחק מספר 5 של האיזור המערבי הפתיע אותי מאוד לטובה בהיבט אחד: הזברות לא השפיעו עליו בשום צורה. אולי זה קצת עצוב שאוהד מופתע לראות משחק ספורטיבי לגמרי, אבל בואו נביט על חצי הכוס המלאה. זה היה משחק אדיר, צמוד, עם יוסטון נחושה להפליא מצד אחד, ועם גולדן סטייט קשוחה מהצד השני.
התחרות הצמודה הגיעה עד 92-91 ליוסטון, ברבע רביעי,1:24 לסיום המשחק...
ובעצם הוכרעה במהלך הבא:
ג'יימס הארדן זייף חדירה, סטף קארי רדף אחריו (בחוסר ישע ברור) 2 שחקני הגנה אחרים של הווריורס באו לעזור - קליי תומפסון וקוין דוראנט. הארדן זיהה את הדרך שבה ההגנה התכנסה סביבו והוציא כדור נהדר לאריק גורדון שעמד פנוי לגמרי על קו השלוש. גורדון זרק - וקבר שלשה. השומר של גורדון? קליי תומפסון, שפשוט לא היה לו סיכוי להספיק לחזור. מהפרספקטיבה של הווריורס ייאמר על זה: קארי נתן וקארי לקח. מהפרספקטיבה של הרוקטס? גיבור המשחק היה אריק גורדון. השחקן השישי היה של יוסטון היה זה שעשה את ההבדל עם 24 נקודות, 4 ריבאונדים, 2 אסיסטים, חטיפה וחסימה, ללא איבודי-כדור, ועם יכולת מרשימה להיות שם בכל רגע שבו יוסטון היתה צריכה אותו.

רוצים עוד דוגמא לאימפקט של גורדון ?
נסקור את השניות האחרונות של המשחק בזריזות. גולדן סטייט עדיין לא הרימה ידיים. בהתקפה הבאה דריימונד גרין קבר שלשה.  מה שיירשם עכשיו יחמיץ את עיקר ההתרחשות, כי פליי-ביי-פליי של כל מהלך הגנתי הוא בלתי אפשרי ורוב מה שקרה לא היה תוצר של עבודה של איש אחד, אלא של הגנות שפעלו יחד. אבל מה שחשוב להבין זה שההגנה נתנה את האות בזמן הזה. כריס פול החטיא בחדירה. קוין קוק החטיא משלוש. ג'יימס הארדן החטיא זריקה מרחוק. סטפן קרי החמיץ בחדירה. גרין עשה עבירה על טרוור אריזה בהתקפה. אריזה קלע זריקה משתיים מהעונשין. טיים-אאוט. 4.8 שניות לסיום המשחק, 96-94 ליוסטון. גולדן סטייט בהתקפה. סטף קארי מעביר את הכדור את החצי אל דריימונד גרין. והוא ? ... מכדרר שני כדרורים תוך תנועה - ובורח לו הכדור. .. ישר לידי אריק גורדון, גיבור המשחק של יוסטון. גרין ממהר לבצע עבירה עליו כדי לעצור את השעון. גורדון, עם קרח זורם בעורקיו ולא דם, קולע את שתי קליעות העונשין.  98-94.
וזו גם תוצאת הסיום.

בסיום: יוסטון לוקחת יתרון 3:2 בסדרה מול גולדן סטייט.
האם במשחק 6 הסדרה תיגמר ? או שנראה שוב את גולדן סטייט חוזרת מפיגור, כמו שראינו בזמנו ב-2016 בסדרה מול אוקלהומה ? אז הם חזרו מ3-1 בגמר המערב, רק כדי לאבד בגמר עצמו יתרון 3-1. מה נראה השנה ?



הערה בשולי המשחק: יש לציין שבמשחק הזה הספסל של גולדן סטייט שוב התגלה במלוא חולשתו (אנדרה איגודלה שוב לא שיחק). כך שאם אתם נתקלים במאמרים על געגועיה של גולדן סטייט לעומרי כספי - יש בהם משהו. רק כדאי לזכור שכספי הפצוע כנראה לא היה משחק ממילא... 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Be nice when you comment היו נחמדים כשאתם מגיבים